תנחומיי על הדוד. העיקר שזה הסתדר מהר.
יש לי לק צהוב כזה:
אבל כמו שאת רואה הוא צהוב שמשי ושמח ולא חרדל עמוק וחורפי (הוא קרמי. לא שימרי).
נראה לי שכרגע אין ממש אף גוון שאני מרגישה שחסר לי או שיש לי קרייבינג אליו, אולי רק אדום-עגבנייה/חלודה/טרה-קוטה, משהו בסגנון הזה:
אני חושבת שראיין גוסלין הוא לא בדיוק חנון, או לפחות לא רק. הוא יותר קול מכל דבר אחר, כאילו הוא אף פעם לא מזיע.
וזה הרגע שבו אני סימנתי אותו:
אני חושבת שקצת נשבר לי הלב כשהם נפרדו.
אגב, את מכירה את הטמבלר הזה (התמונה עם ג'ורג' קלוני הרסה אותי מצחוק)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה