יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

היי חנצ',
אני חושבת שאני אולד-פאשיין, אבל אני לא חושבת שאני וינטג'.
יש בזה היגיון? (או: זה עושה היגיון...? :) )
חזרנו עכשיו מיומולדת של אליענה, היא בת שנה. זה לא מדהים?! היא כבר קצת הולכת, עוד לא לגמרי לבד, אבל בהחלט עושה את צעדיה הראשונים בעולם. והיא כזאת חמודה, רצינית אבל גם חייכנית, אני כל הזמן מנסה לדמיין איך היא תהיה כשהיא תהיה גדולה.
בקיצור חזרתי לחיים...
ועכשיו לנעליים שמחזירות לי את החשק לחיות:
1. סלין
















2. מיו מיו



















3. ניקולס קירקווד
























4. אוסקר דה לה רנטה



















5. טריפן












6. קלואי



Juampi Bonino

שוב אני, לא יכולה ללכת לישון עדיין, damn jet lag

זה הצלם שדיברתי עליו אתמול, חיפשתי אותו בכלל לפוסט של אהבה יומית אבל כמובן שלא שמרתי את האתר שלו.
אז הנה מבחר:






















LOVE U
חן
השמלה נראת יותר טוב במציאות, כשלא רצים להפעיל את הטיימר במצלמה.. היא בהחלט קצת גדולה עלי, אבל זה די עובד בשבילי כשזה בא עם הבד קטיפה-סוויד שלה..
שזה אגב, עיקר האישיו שלי עם וינטאג'- לרוב הוא בא איזה שתי מידות גדול עלי.. אבל כשאני מצילחה למצוא משהו מתאים זה כמו קסם, אני תמיד מרגישה שהוא ישב וחיכה לי, נכון שרוב הבגדים האלה נראים יותר טוב על בנות גבוהות- עניין של פרופורציה, אבל אני לומדת להתרגל למראה, חוץ מזה אני סבתא בנשמתי האופנתית :)
התמונה עם הזאבים נורא מזכירה לי תמונה שרק ראיתי ונורא מצאה חן בעיניי, בהיתי בה איזה שעה, אבל אני לא זוכרת מאיפה, שנייה אני מגגלת,

לקח שעה, אבל הנה, זה היה בחוברת בטיסה:

 
















תהני בדשא :) 
















אה, ובקשר לשמלה -
קודם כל, באמת הצבע והכפתורים נורא יפים.
לי יש קצת בעייה עם כל הגזרות המיושנות האלה, לא משנה כמה תתאימי את זה לגוף, זה תמיד נראה לי קצת מוזר.
וכאילו אני נורא רוצה להיות ילדת וינטג', אבל זה אף פעם לא ממש תופס אצלי. אין לי את האישיות לזה. וכן, אני אוהבת בגדים חדשים, גם ככה אני מרפטת את הבגדים שלי בלי סוף, אז לקנות אותם ככה מלכתחילה??
אבל היא יפה ומיוחדת ומישהו אהב אותה פעם. אז אני שמחה בשבילה ובשבילך שמצאתן אחת את השנייה.
והיא כן מתאימה לך, רק צריך לקצר קצת את השרוולים.
LOVE U
לי אין רצף אסוציאטיבי היום.
לא משהו רע.
פשוט מהימים האלה שקורה משהו קטן וחסר חשיבות בתכלית, אך עדיין מספיק כדי לדרדר אותך במדרון קל שבסופו את נוחתת ברכות בקרחת יער, הדשא הרך מקיף אותך ואת נסתרת כולך מהעולם. וטוב שכך!
שוב, לא משהו רע, סתם צריכה קצת שקט.
וככה זה נראה (בינתיים):






היי דידס,

* זאת השמלה שדיברתי עליה, חוץ מצבע, כפתורים ובד מקסימים, 
אני גם סופר מרוצה ממנה כי היא תוצרת בית (בטח של איזה זקנה מוכשרת), וגם כי התיקונים שעשיתי לה (אורך והצרה) יצאו ממש טוב:






























* וכמה מהתמונות האקראיות והמוצלחות משיטוטי ברשת אתמול:




 







































































* את הצלם הברזילאי שבכלל חיפשתי לפוסט של אתמול, אני כבר אוסיף בפוסט משל עצמו


* צודקת בקשר לתמונה של תמר, תוקן.


* עזבי אותך מגוסיפ גירל,
האם התחלת לראות כבר community?

אגב, גוסיפ גירל, זאת הייתה ההשראה הראשונית שלי לעיצוב שיער לחתונה שלך(מינוס השרשרת ועם הרבה פחות שיער), אבל יוסי העדיף לעשות משהו אחר..



















וזאת תסרוקת שאני שואפת להצליח לעשות, אני לגמרי בקטע של צמות..






















מהבלוג ההורס של ויקטוריה, שגם לה יש אחות תאומה שקופצת להופעות אורח.


* שיר היום: 
היה בכתוביות של הפרק האחרון של הפמלייה, שיר של ג'ניס שאני לא מכירה:





יו, הפוסט שאינו נגמר, שמישהו יפסיק את הרצף האסוצייטיבי שלי.

xoxo 
  חן