יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

הנה כל נבחרת הלקים שלי בפעולה, לא כולל שקופים/מחזקים ועוד ספורטיגירל סגול שקניתי היום ב$2:
















ואלה הלקים החדשים מאז שנסעת:
















אני מאוד מרוצה מהלק הימני שקניתי היום, לפני כמה ימים ראיתי כזה בבלוג של בטי ומאז אני רוצה גם.














הרסברי שוב לא יצא טוב, זה בערך הצבע שלו:



















 מה שמזכיר לי רגע של אושר היום, עבדתי עד הצהריים, ואז מרחתי קצת זמן, ואז סביבות ארבע נסעתי לצ'אדסטון לחפש מתנה לחג המולד (אני חייבת עזרה עם רעיון, אני הולכת לוולטראוד והקטע עם המתנות השנה שכל אחד מביא מתנה אחת, ואז כל אחד בוחר מתנה אקראית, ככה שהמתנה צריכה להתאים לכל גיל, מין וטעם, חשבתי לקנות כמה סרטים+דיסקים+ספרים שאני אוהבת ולעטוף מאוד יפה, על תקן שוברי קנייה עם טאצ' אישי, אבל כמובן שלא מצאתי את מה שרציתי בחנויות הגדולות ואני לא רוצה לתת משהו שלא יוכלו להחליף בקלות, יש לך רעיונות???)

בקיצור, לא יצא לי לאכול כלום כל היום, וכבר הייתי מורעבת, אז אכלתי סושי תוך כדי הסתובבות, מה שלא סיפק את העייפות של הגוף שלי, את מכירה את זה שאת עושה מאמץ אחרי אוכל והגוף מרגיש קצת שורף מבפנים?
אז אחרי שחיפשתי דוכן עם משהו מתוק (לא יצא לכם להסתובב הרבה בקניון הזה אבל הוא עצום) נשאו אותי רגליי לבית הקפה של לינדט ושם קניתי שני מקארונים (שוקולד חלב ופיסטוק יאמממממממ) והתיישבתי לי על ספסל ואכלתי אותם בכזה אושר שגרם לכל מי שעבר מולי להעצר קצת, בייחוד לילדים. הרגשתי ממש כמו בלייר וולדרוף בג'ינס. 














האמת כדי למקסם את הרגע הייתי צריכה  לעלות קומה ולשבת מול החנות של טיפאני או מיו מיו, אבל כך או כך זה היה מושלם. אני לא יודעת מה יש במקארונים שגורם לתחושה כל כך דקדנטית.