בוקר טוב קוקי (מאנסטר)...

אני שואלת את עצמי אם השארת אותי לבדי בבלוג?

למקרה שאת עדיין קופצת לבקר מידי פעם, הנה מה שלבשתי היום למסעדה לכבוד יום ההולדת של רשפון:

השיער אסוף ב-sock bun:

שבניגוד להרבה טטוריאלס שאני רואה ולא מצליחה לשחזר (או כאלה שצריכים מלא חומרים לשיער), זה ממש קל, נראה טוב, מהיר ומחזיק מעולה בלי סיכות. אני בד"כ מעדיפה יותר גבוה, אבל מיהרתי.

אני ממש מאוהבת בשפתון הזה, כמובן שהתמונה לא משקפת אותו טוב, הוא מין פוקסיה לא ניאוני עם נטייה לסגול ולהפתעתי נראה ממש טוב עלי. 

הצבע שלו עליי הוא משהו בין שתי התמונות האלה:

היה מבצע 1+1 על המוצרים של רבלון בפרייסליין, אז ניצלתי אותו לקנייה של שני שפתונים. חוץ מזה שקבלתי את וואוצ'ר הכסף בחזרה התלת חודשי (תצטרפי גם, זה בחינם!) שאומנם היה בסכום של 4$, (כי הצטרפתי לפני פחות מ-3 חודשים ובכל מקרה אני לא קונה הרבה) אבל זה עדיין יצא פחות מ-10$ לשפתון.

השפתון השני הוא אדום עם נטייה לכתום:

גוון שאני רוצה מאז הפוסט הזה, של הבחורה שמעולם לא פגשה שפתון שלא נראה עליה טוב:

לשאלתך, גייסתי את הבנים שגרים אצל וולטאוד ואת המשאית שלהם ונסענו לאיקאה להחליף את הבסיס במשהו שמגיע בחלקים, ואז ביליתי איזה שעתיים בלהרכיב אותו, יש משהו מאוד מספק בלהרכיב לבד משהו כ"כ גדול.. :)

ועכשיו בדיוק סיימתי שעתיים וחצי של ארגון מחדש של הארון שלי, אני לא יודעת אם את זוכרת איך זה היה קודם, אבל זה היה מבוסס בעיקר על תלייה, מה שהפך לדי בעיה בהתחשב בכמות השמלות והחצאיות שהצטרפו למלתחה שלי.

אז את כל המצעים העפתי לארגז מתחת למיטה ושאר הדברים שהצטברו על המדף מצאו בית חדש ועכשיו כל החולצות שלי עברו למצב מקופל. אם רק המדף היה קצת יותר נמוך זה בכלל היה מושלם.

וככה זה נראה:

איזה יום מטורף!
קמתי מוקדם והתחלתי לארגן את החדר למייקאובק, כמובן שדווקא היום יצא שג'ס חולה ונשארה בבית, אז הייתי צריכה לחכות עד שיהיה מספיק מאוחר כדי שאני אוכל לשאוב, ואז לקראת צהריים הגיע המשלוח מאיקאה ומסתבר שהמוברים לא מעלים את הרהיטים לקומה שנייה. אז הלכתי לאסוף את רשף כדי שיעזור לי עם הסחיבות, עם המיטה הישנה והמזרן החדש הסתדרנו אבל את הבסיס בשום אופן לא הצלחנו להעביר במדרגות.
אז הלכנו לאסוף את אלי שסיים לעבוד וגם אז לא משנה איזה זוויות ניסינו, הבסיס לא עבר. וכמובן שזה המוצר האחד שאיקאה מייצרת מולחם עם סיכות ולא להרכבה. אז אני אצטרך לסנג'ר מישהו עם משאית ולחזור להחליף למשהו עם יכולת התפרקות.
ואז החזרתי את הבנים הביתה, אכלנו צהריים זריז, נסעתי לקיי מארט לקנות סדינים חדשים. ואז הביתה להספיק לסדר הכל לפני הערב. העפתי כמויות של שטויות, ארגנתי מחדש את כל הרהיטים, ניקיתי, סידרתי. הספקתי להתקלח בשתי דקות ונסעתי לאסוף את הבנים למסעדה קוריאנית לכבוד היומולדת של אלי. הגב שלי כולו כואב מכל הסחיבות וההתכופפויות והכיסאות המאוד לא נוחים של המסעדה. אני ממש מקווה שהמזרון החדש יהיה נוח.
ומחר אני מקווה שיהיה לי זמן בבוקר לסיים לסדר את הארון לפני שאני הולכת לעזור לוולטראוד בספירת מלאי בחנות.

אגב, הצאוורון מהפוסט הקודם הוא חלק מחולצה בתכלת בהיר.

פנורמות של החדר (כשמצלמים בלי חצובה הכל יוצא כמו ציור של פיקאסו):
http://www.dermandar.com/p/bBGMLX/rm
http://www.dermandar.com/p/dlbzJv/room-makeover

תגידי, מה יהיה על הבלוג כשתגיעי ואני אוכל פשוט לקפוץ להראות לך מה אני לובשת?

בכל מקרה עד אז הנה מה שלבשתי היום, בואי נקרא לזה "רונה קינן שיק" (שהיא בעצמה הגרסה הנשית ל"עברי לידר שיק") פלוס איפור או "אלכסה צ'אנג שיק" פלוס שיער מסורק:

את הפנינים והחרוזים בצווארון תפרתי אתמול באיזה 10 דקות ואני מאוד מרוצה מאיך שיצא.

חוץ מזה החלטתי שהגיע זמן להפסיק לחיות כאילו אני צוענית ועוד שנייה ממשיכה הלאה וכואב לי הגב, אז קפצתי לאיקאה וקניתי מיטה נורמלית ומחר החדר שלי הולך לעבור מיקאובר.

נמאס לי כבר מהחורף, אבל אי אפשר להגיד שאין לו יתרונות:

שני השירים הנחרשים של השבוע:

מהדיסק החדש שלו Old Ideas שהפך לנחרש של כל החודשים מאז שהוא יצא,
אני כל הזמן חוזרת אליו.

מהשנייה ששמעתי את הצלילים הראשונים ואת משפט הפתיחה-
..I love to speak with Leonard 

לא הייתה לי ברירה אלא להתאהב עמוקות בדיסק הנפלא הזה. 

אם הייתי מסוגלת לחשוד באינטגרטי של מאסטר כהן, הייתי אולי חושבת שהוא תכנן את הדיסק רק כדי לרצות את המעריצים, אבל ראיתי אותו בהופעה ואני יודעת שהוא מתכוון לכל מילה שהוא כותב.

*מחשבה משמחת- בפעם הבאה שהוא יגיע להופעה את תוכלי לבוא איתי!

וזה מה שלבשתי אתמול ליום הולדת של אורית:

קניתי שפתון אפרסק מהמם של רבלון (יש סיילים של סוף השנה) שהיווה את ההשראה ללבוש הסמי קיצי למרות (ובגלל!) שהיה קפוא וחורפי כל השבוע. השפתון עצמו כמובן נמחק כמעט לגמרי עד שחזרתי הבייתה וצילמתי את התמונות. אני ממש אוהבת את השילוב צבעים של הגרביונים והנעליים.

והנה השפתון:

טוב, אם אני חייבת לראות את הפנים שלי כל פעם שאני פותחת את הבלוג
(עניין של פעם-פעמיים בשעה)
לפחות שיהיה גיוון..

 

לא התחפשת? אין תמונות עם ההורים? מתי אתם טסים?

אני מתחילה להרגיש בודדה כאן..

פורים שמח יקירתי!

עכשיו חזרתי מחגיגת פורים/ 7 ברכות לאורית ואבי, זה אזור דתי אז סוף סוף אחרי שלוש שנים ראיתי אנשים מחופשים ברחובות!

וככה אני נראתי:

זה די אלתור מהיר מעכשיו לעכשיו, אבל מחר עושים מסיבת פורים אצל וולטראוד ואז תהיה לי הזדמנות לתחפושת אידי סדוויק מושלמת כולל פאה וריסים.

זה הפרוייקט החדש שלי:

השראה מהבלוג המוצלח הזה.

לפני:

אחרי:

ראיתי אתמול את השמלה הזאת של יעל בר זוהר:

ונזכרתי שיש לי תמונות ישנות שעוד לא שיתפתי ויושבות לי כבר שבועיים במצלמה:

כן, כן אני ויעלי חולקות שמלה, מה זה אומר עלי?

 ועוד נסיון עם הלק זהב, הפעם בשילוב עם לק חום כהה (במציאות הוא פחות מנצנץ)

וכמה פריטים חדשים לווישליסט שלי:

פרחיות, אבל מהממות

סנדלים עם קשירה, דוגמאות אקראיות

ובכלל, כל סוג של קאט-אאוט

אני מכינה משהו דומה, עם חיתוך בגב וקרושה. אם רק המכונה הארורה תסכים לסיים לתפור.. יש לי חצי חולצה תפורה והמכונה מסרבת להתקדם יותר משני ס"מ בכל פעם ואז להיתקע. ואז אולי אני אשקול גם לחתוך את המחשוף.

והפעם בהשראת הבלוגריות האסייתיות:

במיוחד הבחורה הזאת שלובשת בעיקר שילובים בגווני פסטל וגלידה והפכה את השילוב של נעליים וגרביים לאומנות:

 קניתי לפני כמה ימים בשוק לקון מיני זהב, חיקוי של O.P.I ודגדג לי לנסות אותו, אבל לא רציתי זהב על כל הצפורניים, חבל שהצפורניים שלי לא יותר ארוכות:

הבית הולך נורא להשתנות בקרוב. ליאנה ורייצ'ל עוזבות בשבוע הבא ולוקחות איתן את רוב הרהיטים ובמקומן נכנס דמיאן החבר של מג + רהיטים של מג ודמיאן ועוד בחורה שראינו אתמול ועכשיו מג סמסה לי שהיא רוצה את הדירה.