יום שלישי, 14 בפברואר 2012

מונדריאן טייק 2:
אני כ"כ מאוהבת במניקור הזה, שכשהוא התחיל להתקלף ידעתי שאני אנסה אותו שוב והפעם אחרי הפקת לקחים.
גזרתי את אחת המברשות לעובי ואורך מינימלי וגייסתי את כל הסבלנות והגנים הישרים שלי (אין מהם הרבה).
כמובן שיד שמאל עדיין נראית כאילו צוירה ע"י חולה פרקינסון והתמונות קצת מעוותות ומדגישות את הפגמים ואני צריכה למצוא טופ שלא ימרח את הצבע. אבל סה"כ אני מאוד מרוצה!

השיטה היחידה שעובדת בשבילי כדי לא לאכול ציפורניים היא לשים לק, מה גם שהנטייה שלי לקלף את הלק במקום להוריד אותו עם אציטון מחלישה את הציפורניים, אז גם אם אני מתאפקת יום אחד, הציפורניים נשברות לבד.
ככה שאם אני רוצה צפורניים ארוכות, ולרוב אני רוצה, אני חייבת לשים לק.
נורא יפות שתי השרשראות העליונות, את המניקור של זואי אני פחות אוהבת.