תמר יהלומי - נפרדנו כך

קאוור השבוע שלי:

הקאבר היומי. אוי אני כ"כ אוהבת את הקול שלו, חבל  שאין לזה גרסת אולפן..

ואגב מוסקינו,

עוד קצת לילי קול:











זאת הורסת אותי במיוחד:
וגם זאת:

אני אוהבת את התמונה הזאת:

ידעתי שהיא מוכרת לי... סתם... את הפנים הכרתי רק לא נפל לי האסימון מאיפה.
היא ממש כמו בובת חרסינה שהוציאו עכשיו מהאריזה.

זאת לילי קול דוגמנית ושחקנית בריטית. והבחורה שעליה כנראה הומצא הביטוי "פני ירח", רק שעליה זה נראה חייזרי ומהמם:

יצא היום הטריילר לסרט הבא של פיקסאר, רק לי ברור על פי מי הם עיצבו את הדמות הראשית? (גוגל עדיין שותק בנושא):

קניתי טבעת חדשה במקום טבעת הזכוכית המרובעת ז"ל:
חיקוי חמוד ולא רע לטבעת של YSL:

וזה המקור:

והסיבה שאני בכלל יודעת מאיזה מעצב הועתקה הטבעת היא כי לאפונה יש את המקור:

ואני זוכרת שחלפה בי המחשבה איך בחורה כ"כ קטנה הולכת עם תכשיטים כאלה ענקיים? (אני זוכרת שחשבתי אותו דבר על אוסי כשעבדתי בתיירות בערבה), אני בד"כ מעדיפה טבעות דקות, מה גם שהאצבעות שלי לא נורא ארוכות. אבל הטבעת הזאת למרות שהיא מכסה לי חצי אצבע דווקא נראית מאוד חמוד לדעתי ואני מאוד מחבבת את הירקרק עם הזהב.

זה מזכיר לי פרוייקט שעשתה המעצבת האהובה עליי, עדי ינובסקי, יחד עם אלה אוזן שהיא גם יוצאת בצלאל, שבכלל למדה אנימציה אבל כיום היא צלמת מוכשרת מאוד, יש לה סטייל מהמם, והכי אני אוהבת שאפשר לזהות את התמונות שלה מקילומטר כי הן כלכך היא.

אז זה הפרוייקט שהן צילמו בגן החיות התנ"כי בירושלים. עדי הכינה את האקססוריז וניהלה את הסטיילינג:

לא קשור לאותו פרוייקט, התצלום הבא אולי לא של דוב, אבל בהחלט משתייך למשפחתי וחיות אחרות, גם את הקשת המדהימה הזאת יצרה עדי המהממת:

וסתם סיפור לא קשור לסיום,

היינו אתמול אבידע ואני בירושלים. היה את הסיור של תמר שלא ממש הספקנו להגיע אליו, הגענו ממש בסוף רק להגיד שלום לעדנה ועמרי. הסיור היה השנה בעין כרם אז אח"כ כבר נשארנו לאכול שם במסעדה הנורא טעימה כרמא, עשינו עוד סיבובון בעין כרם והמשכנו לתוך ירושלים לכיוון הכותל. בדר"כ כשאנחנו הולכים לכותל אני לוקחת איתי ספר להעביר את הזמן כשאבידע מתפלל, אבל הפעם בגלל שהוא אסף אותי ישר מהעבודה לא הבאתי איתי. בקיצור ישבתי שם וחשבתי איך להעסיק את עצמי. קיבלתי מהעבודה את הנייד שהיה של עמית, אז ישבתי וקראתי כל מיני הודעות סמס ישנות שלו... ולידי הייתה משפחה חרדית חביבה. לאט לאט נוספו אליה עוד אנשים, זה לא משהו חריג בכותל, אבל ככה צוטטתי מהצד כי היו שם הרבה ילדים קטנים וחמודים שהצחיקו אותי. מסתבר שהם הגיעו לחגוג לאחד הילדים יומולדת בליווי המשפחה המורחבת וחברים. מה שעוד הסתבר הוא שהילד חוגג שלוש ועושים לו חלקה! העמידו את הילדון החמוד על כיסא, הוא היה דיי אדיש והתמיד באכילת הביסלי. קצת ברכות צילומי וידאו והתרגשויות והתחילו לגזור לו את השיער בתורות, כשכל פעם מישהו אחר גוזר לו תלתל . פתאום התקרבה לאזור חבורה של תיירות שיצאה מהכותל וביקשה הסברים מאחד האנשים לגבי מה שהן רואות. האיש הנחמד הסביר להן בשמחה ואז הן שאלו אם הן יכולות להצטרף. דמייני לעצמך: כשלושים תיירות מבוגרות, בריטיות, כולן לבושות בקוד לבוש אחיד של חולצה פסטלית וחצאית פסטלית, בשלל צבעים. נרגשות ומקשקשות, שולפות מצלמה, ניגשות כל אחת בתורה וגוזרת את השיער לילד קטנטן שעומד על כיסא פלסטיק ולועס ביסלי בהבעה משועממת כאילו השיער שנגזר הוא של מישהו אחר בכלל. בין לבין משפחה חרדית חמודה שמאוד מרוצה מתשומת הלב, וחילונית מצחקקת מהצד שפתאום נורא שמחה שלא הביאה הפעם ספר.

עד כאן חוויות מעיר הקודש, סופ"ש הבא אנחנו נוסעים לאודם לקטיף דובדבנים יחד עם זוריק, איתמר, אורית וחבר שלה. קטיף דובדבנים הוא קטע שהמציאו מושבניקים סטלנים כדי להסתלבט על העירוניים פעורי העיניים שגם חוסכים תיאלנדים וגם משלמים על התוצרת. לא להאמין שזה תפס. לא להאמין שאני מגיעה מהצד של העירוניים.

במקור תכננתי לעשות מיני פוסט על קייט מ-United state of Tara, הדמות החביבה עלי בסדרה, שבעונה האחרונה בעיקר התחילה להתלבש ממש מעולה.

אבל היה קשה למצוא תמונות שלה ובכל מקרה בעיקר רציתי להתמקד בשמלת דוב הסופר מתוקה שהיא לבשה כשהיא רצתה לטוס ליפן

שהיא מסתבר של החברה הדי יקרה אבל יצירתית הזאת:

לפני שבועיים הייתי בארוחת ערב אצל חברים של ידיד שלי והמארחת לבשה קפוצ'ון בסגנון הזה, רק עם אוזניים של ארנב. ובכלל נראה שהיפנים ושלוחותיהם מאמינים שאין סיבה לייצר קפוצ'ון אם אין עליו אוזניים:

הבחורה המוכשרת הזאת סרגה את הסוודר החמוד בעולם, חבל רק שהיא מוכרת רק את ההוראות ולא את הסוודר עצמו:

גם את זה היא עשתה:

ועוד דובים:

מוכר? :)

הוא תמיד מזכיר לי את זה וגם את זה: