מדברת לעצמי... להלהלהלה... למה אין פה אף אחד...?

אני ממשיכה:

ועוד אחד:

YOUR TURN...

אבל בטח גם את יודעת שזו לא פעם ראשונה שאבא מספק השראה לעולם האופנה:

טוב, את מרשה לי להתפרע קצת, נכון?

עוד כמה:

ברכותי על הצטרפותך למשפחת המסכים הדקים, באמת שהגיע הזמן

ושוב כמה תמונות ללא נושא משותף שהצטברו אצלי במחסנים:

האם צולמה בהשראת התמונה הבאה?

תם עידן הדינוזאורים.
המסך הישן פינה את מקומו למסך דק, 22 אינץ, עם רמקולים מובנים.
מזל טוב לי.
דינוזאור יקר, חסרונך יורגש (פתאום יש המון מקום על השולחן...) כמו שמוניקה ניסתה להגיד לרייצ'ל - זו סופה של תקופה.
אגב, ניסיתי לצלם את גופי החרוך, אבל התמונות יוצאות דיי קריפיות, חלקי גוף מטושטשים... אז ויתרתי.

הלכתי לים, התוצאה: לובסטר. כן, כן, אחותך החכמה חשה עצמה בת 16 שובבה והשתזפה לה משעה 10 עד 12 (!!!), מזל שנותרו לי שאריות של היגיון בריא לברוח (גם אם שעה מאוחר מדיי) ולא להתפתות להשאר עוד, נדמה לי שעשיתי את זה פעם ביום כיף למש"קיות ת"ש באשקלונה, ונהיו לי שלפוחיות מרוב שהייתי שרופה. אז אחרי כל ההצהרות על חיי הבריאים ועורי הלבנבן, על זה שאני לא רוצה להראות כמו מגילת קלף כשאגדל, מראה שרבות מבנות תל אביב המבוגרות אוחזות בו, עדיין לא יכולתי להתאפק, נכנעתי לגוף שזעק על מחסור בויטמין D וירדתי לחוף (הבטתי למרחק...) בשעה הלא ידידותית הזאת.
לפחות זה משעשע, קצת... הגוף שלי מקרין חום, ויש לי אפילו סימנים של הקשירה של הבגד ים... כן, משעשע.
אם זה ימשיך להצחיק אותי אני אשלח לך תמונות מחר, בניתיים אני הולכת לעשות מקלחת קרה. :)

אני רוצה לנסות לייצר לוחות מגנטיים כאלה, כמו שעשיתי לך, אבל עם פיניש יותר מקצועי

זאת צורפת בשם אלה באואר, היא בת 50 בערך, נולדה בפולין, למדה בירושלים, עכשיו נדמה לי שהיא גרה באמסטרדם. התכשיטים שהיא יוצרת נראים בין משהו שהיית מוצאת מתחת למיקרוסקופ, או בשיעורי אנטומיה, לבין צמחים טורפים.

מהמם, נורא אהבתי כאלה כשהייתי קטנה.

אני מתעצלת לעלות תמונות משלי, אז אני פשוט עושה הדבקה, כולל טקסט, ישירות מהבלוג MINIUM:

 

                   

                                        

כשהייתי קטנה היו לי מלא בובות נייר (נראה לי שהם עדיין שם איפשהו...), היום כבר לא עושים כאלה יותר ודי חבל. תודה רבה לענבר שהראתה לי את האתר המעולה הזה שכולו בובות נייר מכל השנים. והחלק הכי טוב הוא שהכל ניתן להורדה באיכות גבוהה ולהדפסה. 

השיר היומי:

אגב העונג, הם עשו לפני איזה זמן פרוייקט הופעות- קאברים בעברית לטום וויטס, כמו שהיה בזמנו ללאונרד כהן.
כמובן שלא הייתי בהופעות, ובגלל ענייני זכויות יוצרים עוד לא העלו את זה לרשת.
זה הקאבר של טל כהן שלו (כן, אני יודעת), לא מההופעה שהייתי בה, למרות שגם אז הוא ביצע אותו:

 וזה המקור:

 

לילה טוב,
חן

גם אני אוהבת אותה, בהתחלה נדמה לך שהיא סתם עוד ילדה מתלהבת עם נטייה לשימוש יתר בסימני קריאה וסמיילים, ואז היא קורעת אותך מצחוק ואת מגלה שהיא כותבת ממש חמוד. אני גם אוהבת בעיקר את אפונה, חמש שקל, נקודות ולובה, השאר קצת דומים אחד לשני.
אומנם רובן בנות קטנטנות ורזות שאין לי מושג מאיפה הכסף שלהן לנעלי ותיקי מעצבים, אבל לפחות הן כותבות טוב והרבה (ליערה מנקודות יש פוסטים סופר מושקעים) ויש להן טעם טוב (מינוס טעם זוועתי בנעליים, לרוב).

עונג שבת כותב פוסט עיקרי ביום שישי עם מלא דברים ולינקים בעיקר קשורים למוזיקה אבל לא רק ואני אוהבת את הטעם שלו. חוץ מזה שיש לו ים אוספים להורדה חינם.

וואו, קראתי עכשיו בערך שנה מקורותיה של ויקטוריה (והסודות) והתאהבתי עד מעל לראש. ניסיתי לקרוא גם את הבלוגים האחרים שהמלצת עליהן, ואומנם אני מחבבת את הבחורה היפה מאשדוד ועוד יותר את מה שהיא לובשת, אני חייבת לציין שאף אחת לא עשתה לי את זה כמו ויקטוריה.

נורא חמוד! תתחדשי! :)

הגיע התיק!!! איזה כיף!!!! אומנם יש לו ריח של PVC (מזכיר לי כדור ים...), אבל הוא מהמם והוא בכלל לא קטן מדיי, זאת אומרת אפילו הארנק המתפקע שלי יכול להכנס בנוחות. ודווקא עכשיו נגמרו כל החתונות :(

אני מתפתה לארגן איזה אירוע בערב רק כדי שיהיה תירוץ ללכת איתו.

אגב יש משהו הרבה יותר שווה בלקבל תיק בדואר, מאשר לקנות אותו בחנות, זה כאילו מישהו שלח לי אותו במתנה :) איזה דוד עשיר מאמריקה...

והרי התמונות:

ואלה תוצאה של הסורק, מגניב, לא?

אוי גם אני רוצה לשתף בתמונות של נעליים! לאו דווקא מהשנה האחרונה:

אלה הנעלי טוליפ של פראדה שאז דיברתי עליהן, כמובן שאני מעדיפה את הצבעים בגרסא למעלה

נראה כמו Cousin It ממשפחת אדמס, לא משהו שהייתי הולכת איתו, אבל משעשע

My all time favorite

עוד זוג שאני מאוהבת בו, אם רק הייתי יכולה ללכת על העקבים האלה